פסק-דין בתיק תא"ח 27265-05-10 - פסקדין

1.         בפניי תביעה לפינוי מושכר אשר הוגשה ע" עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: " התובעת") כנגד הנתבע.

טענות התובעת

2.         התובעת טוענת, כי הדירה ברחוב מוצקין 19/24 בנתניה, הושכרה לה"ה מרים ושמעון עמר (להלן: " הדיירים החוזיים") עפ"י חוזה שכירות בלתי מוגנת מיום 22.5.80 (להלן: " הדירה").

3.         הדיירים החוזיים התגרשו, ומר שמעון עמר (להלן: " הדייר החוזי") נותר לגור בדירה בגפו עד לפטירתו ביום 16.5.09.

4.         לאחר פטירתו, פקע חוזה השכירות והתובעת זכאית לקבל לידיה את הדירה.

5.         התובעת טוענת, כי הנתבע מחזיק בדירה שלא כדין, ולכן חייב לפנותה.

6.         עוד נטען, כי הנתבע לא התגורר בדירה שלוש שנים לפני פטירת הדייר החוזי, ולכן אינו זכאי להיחשב כדייר ממשיך וכי אף הוועדה העליונה מטעם משרד הבינוי לא אישרה בקשתו של הנתבע להכיר בו כדייר ממשיך מאחר ולא עמד בתנאי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח - 1998 (להלן: " החוק").

7.         לפיכך עותרת התובעת לפינוי הנתבע.

 טענות הנתבע

8.         הנתבע טוען, כי התגורר בדירה עם אביו המנוח משנת 1980 ועד לעצם היום הזה, ולפיכך, רכש מעמד של "דייר ממשיך", כמשמעותו בסעיף 1 לחוק.

9.         הנתבע מאשר, כי חתם על הסכמי שכירות לדירה אחרת ואף הגיש בקשות למתן סיוע בדיור למשרד הבינוי והשיכון על יסוד אותם הסכמי שכירות. לטענתו עשה כן עקב מצבו הכלכלי הקשה והתמכרותו לסמים, הגם שהלכה למעשה, לא התגורר מעולם בדירה שלכאורה שכר ובגינה קיבל סיוע בדיור ממשרד הבינוי והשיכון והתגורר לטענתו בדירת אביו נשוא הדיון.

10.        לפיכך, טוען הנתבע, כי הוא זכאי להמשיך ולהחזיק בדירה ויש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

11.        השאלה העומדת בבסיס התביעה, הינה, האם הנתבע הינו "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק.

חוק הדיור הציבורי אינו מקנה לקרובי משפחתו של אדם המתגורר בדיור הציבורי, זכות אוטומטית להתגורר בדירה לאחר מותו. זכותו של קרוב משפחה להתגורר בדירה תלויה בעמידה במספר קריטריונים המנויים בחוק. סעיף 3 לחוק מגדיר את הזכות לשכירות של הדייר הממשיך:

"נפטר זכאי... יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו...".

12.        "דייר ממשיך" הוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"דייר ממשיך" - בן זוג של זכאי שנפטר או זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הוריהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".

13.        ובמילים אחרות, בהתאם לחוק כדי שהנתבע, בנו של ה"דייר החוזי", יוכר כ"דייר ממשיך", עליו להתגורר עם הדייר החוזי משך שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הדייר החוזי.